מה עם תעשיית הטכנולוגיה? האם זו בועה חדשה?

ב מאמר קודםr נסביר מה הם המאפיינים של בועה כלכלית מנסה להבין מה קורה בתעשיית הטכנולוגיה. אישיותו השנויה במחלוקת של אילון מאסק הופכת את המוקד של דעת הקהל לפיטורים בטוויטר. עם זאת, ניתוח מדוקדק מראה לנו שזהו קצה הקרחון.

אתה יכול לשאול אותי מה הטעם להגיב על הנושאים האלה בבלוג על לינוקס ותוכנה חופשית. אבל, אלה ששואלים את עצמם את השאלה הזאת שוכחים את זה המימון של פרויקטי תוכנה חופשיים וקוד פתוח תלוי יותר ויותר בתרומות של חברות כמו גוגל, פייסבוק או טוויטר. כל בעיה שמשפיעה עליהם תשפיע בסופו של דבר על אותם פרויקטים.

מה עם תעשיית הטכנולוגיה?

במאמר הקודם אמרנו כי בועה כלכלית (העלייה המהירה בשווי הבורסה של חברה ואחריה ירידה פתאומית) יכולה לנבוע משני גורמים: בעלי מניות וצרכנים. כדי לנסות לקבוע אם אנו עומדים בפני בועה חדשה, נראה מה קורה עם כל אחד משני המגזרים.

בעלי מניות

בניתוח שוק המניות של מגזר הטכנולוגיה, אנו מגלים שהיחידה שיש לה מה לחגוג היא אפל. עד כה השנה היא איבדה רק 16% במחיר מניותיה. מטה, האם של פייסבוק, צברה 50% יותר. זה לא הלך טוב מדי עבור אלפבית (גוגל) ואמזון. חברות אחרות כמו מיקרוסופט, Nvidia וטסלה ראו את שווי הבורסה שלהן יורד בין 25 ל-45 אחוזים. מדד נאסד"ק ירד ב-30%

לדברי אנליסטים, זה נובע משני גורמים. פנימית, חוסר אמון באסטרטגיות החדשות של החברות וחיצונית, המיתון הכלכלי האפשרי ברחבי העולם.

שינוי אסטרטגיות

באחד מאמר קודם ניסינו להסביר מה זה metaverse והגענו למסקנה שזה vaporware. בעלי המניות כנראה חושבים אותו דבר. המחויבות הגדולה של מארק צוקרברג למציאות מדומה לא התממשה במוצרים ברי קיימא כבר שנה.

מיתון עולמי

שונה היא הבעיה של אלפבית (גוגל), אמזון ואפל. החוזק של העסק של גוגל הוא הפרסום. אם יש מיתון, ההוצאות הראשונות שחברות מגבילות הן פרסום.

אמזון ואפל מרוויחות את רוב ההכנסות שלהן ממכירת מוצרים או שירותים. קל להבין שלהגבלה על הכנסת הצרכן תהיה השפעה ישירה על ההכנסה של חברות אלו.

צרכנים

גם שוק הטכנולוגיה לצרכן וגם שוק שירותי האינטרנט רוויים. למחשבים שולחניים הייתה קצת התעוררות מחודשת שניזונה מהבידוד בהסגר, אבל זה הולך ודועך. מספיק להציץ בדגמי הטלפונים הניידים החדשים כדי להבין שאין להם מה לתרום מלבד רזולוציה גבוהה יותר למצלמה או מעטפת מתכופפת.

מספר פלטפורמות הסטרימינג עולה על היכולת של המשתמש הממוצע לצפות בכל התוכן שלך, בהנחה שתמצא מישהו שמתעסק בכל התוכן שלך, וזה לא המקרה. הרשתות החברתיות, מצדן, רחוקות מרגע התהילה שלהן. כמה אלפי משתמשים מרכזים את תשומת הלב של מיעוט, אבל זה פחות ופחות.

בועה או לא בועה?

זו לא בועה. גל הפיטורים הדו ספרתי בחברות טכנולוגיה גדולות נובע מכישלון חברות למצוא שווקים חדשים להתפתח בהם. לא המאמצים של אמזון בתחום הבינה המלאכותית (בזמן שג'ף בזוס שיחק ברקטות) וגם אלה של גוגל שניסו להיכנס לשוק מכשירי החשמל הביתיים, שעברו דרך אלו של Meta ואפל עם מציאות רבודה השיגו את ההשפעה של המוצרים שהשיגו את צמיחתם. משקיעים וצרכנים לוקחים את כספם למקום אחר.

ואלה חדשות טובות עבור פרויקטי קוד פתוח.. מדובר באיתור הזדמנויות חדשות ופיתוח מוצרים העונים על צרכי הצרכנים. כמובן, כיבוד הפרטיות והחופש של המשתמשים.