השוואה בין LibreOffice ל-OpenOffice: מה עדיף?

חבילות Office הן עמוד השדרה של המחשוב המקצועי. זה נכון עד לנקודה שמיקרוסופט חייבת חלק עצום מההצלחה של Windows ל-Microsoft Office. במשך זמן רב, למשתמשי לינוקס לא הייתה חלופה איכותית מקצועית ו, למרבה המזל זה השתנה.

בדרך כלל, אני לא נוהג להשתמש במילה טוב יותר כשעורכים השוואות בין תוכניות. לרוב זה עניין סובייקטיבי. עם זאת, משווים LibreOffice y OpenOffice ברור מי המנצח. אבל, אני לא הולך להגיד את זה בפסקה השנייה, תצטרך לקרוא את המאמר, והכי מומלץ, לנסות את שניהם.

השוואה בין LibreOffice ל-OpenOffice

השוואה זו מתבצעת עם LibreOffice 7.2.5.2 שהוא זה המותקן מראש ב-Ubuntu Studio 22.04 (עדיין בפיתוח). הגרסה האחרונה של האתר היא 7.3.0. במקרה של OpenOffice נעשה שימוש בגרסה 4.1.11 הורדה מאתר האינטרנט שלהם והותקנה ידנית על שולחן העבודה של Linux Mint 20.3 Cinnamon. מכיוון שמדובר בהשוואת ביצועים ולא בהשוואת ביצועים, אין צורך בהתקנה בתנאים דומים.

קצת היסטוריה

המקורות של OpenOffice ו-LibreOffice מתוארכים לשנות ה-XNUMX. שניהם צאצאים של StarWriter, מעבד תמלילים לפלטפורמת CP/M.. במהלך השנים, הוא משלב תוכניות חדשות ומועבר לפלטפורמות אחרות תחת השם StarOffice.

בשנת 1998, שנה לפני שנרכשה על ידי Sun Microsystem, החלה חברת המפתחים להציע את StarOffice בחינם.  שנה לאחר הרכישה, סאן פרסמה את קוד המקור וכך נולדה OpenOffice ב-2002..

Sun הייתה התומכת העיקרית בפיתוח הקהילה של OpenOffice, תוך שימוש בקוד המקור שלו בתוספת רכיבים קנייניים כדי לבנות גרסאות עוקבות של StarOffice.

פרויקטים נגזרות

OpenOffice מעולם לא היה תחרותי באמת עם Microsoft Office. לדברי מפתחים רבים ששיתפו פעולה בפרויקט באותה עת, סאן עיכבה את אישור תרומות חיצוניות כדי לשמור על זכויותיה לסגור את הקוד ולמכור אותו.. זו הסיבה שחברת Novell החלה פרויקט ספין-אוף המכונה Go-oo או Go-OpenOffice.

Go-OO, על ידי שילוב שיפורים ש-Sun לא תמכה בהם, סיפק תאימות טובה יותר לפורמטים של Microsoft Office והותקנה כברירת מחדל בהפצות פופולריות כמו דביאן ואובונטו.

בשנת 2010, במסגרת הסכם עם Sun, IBM פיתחה חבילת משרדים משלה בשם Lotus Symphony.. מבוסס על קוד המקור של Apache OpenOffice 3.0. Lotus Symphony כללה ממשק משתמש משופר עם סרגל כלים צדדי ותמיכה בפקודות מאקרו בטכנולוגיות Visual Basic ו- OLE. כעובדה מוזרה, בנוסף ליישומים הרגילים, הוא כלל דפדפן.

Lotus Symphony לא הייתה קוד פתוח, למרות שהיא הייתה חינמית והייתה לה גרסת לינוקס. זה מעולם לא השיג פופולריות גדולה.

LibreOffice נולד

בשנת 2010 נרכשה Sun Microsystem מאורקל.. תוכניות הבעלים החדשים לגבי פרויקטי קוד פתוח; מערכת ההפעלה OpenSolaris, שפת התכנות Java וכמובן חבילת המשרד של OpenOffice, לא היו ברורות לגמרי, אזקבוצה של מפתחי OpenOffice מפתחים החליטו להשתמש בקוד המקור כדי ליצור חבילת משרדים חדשה ולהכניס אותו לשליטת גוף ללא מטרות רווח. הגרסה הראשונה של LibreOffice התבססה על תיקון ובניית תוכנות OpenOffice 3.3 ו-Go-oo. הפרויקט הוצב תחת המטרייה של ישות שנוצרה על פי החוק הגרמני בשם The Document Foundation.

אורקל לא רצתה להמשיך לפתח את OpenOffice ולכן, לפי הצעת IBM, הוא נתן את זה לקרן אפאצ'י. IBM עשתה את אותו הדבר עם קוד לוטוס סימפוניה. שני הפרויקטים מוזגו לתוך Apache OpenOffice.

מה מבין השניים עדיף?

התקנה ואינטגרציה

נתחיל בכך שגם LibreOffice הוא כלול בהתקנת ברירת המחדל של ההפצות הראשיות או שניתן להוריד אותו מהמאגרים שלהם. באמצעות מנהלי החבילות המתאימים. יש לזה יתרון שאנחנו יכולים להשתלב אוטומטית עם התפריטים וממשק התואם את שולחן העבודה והנושא שבו נעשה שימוש.

ניתן להתקין אותו גם מפורמטים של חבילות Flatpak, Snap, Appimage ו- Chocolatey (Windows).

OpenOffice זה לא נמצא במאגרים של רוב ההפצות של לינוקס, למעט ב-ArchLinux. ניתן להוריד ולהתקין מאתר הפרויקט בפורמט DEB ו-RPM. יש גם גרסה לא רשמית בפורמט Appimage ומאגר לא רשמי לדביאן שניתן להשתמש בו עם כמה שינויים באובונטו אם תעזו עם ההוראות בפורטוגזית.

התקנת החבילות שהורדו מהאתר שלך מחייבת שימוש בטרמינל. למרות שהוא מגיע עם חבילה כדי לשלב אותו בתפריט, זה לא עבד לי ב-Linux Mint עם שולחן העבודה של Cinnamon אז נאלצתי להוסיף את היישומים באופן ידני.

ממשק משתמש

משתמשי חבילת Office מתחלקים לשניים; אלה שאוהבים את ממשק הסרט של Microsoft Office ואלה ששונאים אותו. LibreOffice מתחיל עם ממשק קלאסי עם התפריטים וסרגלי הכלים המסורתיים וסרגל הצד הנסתר.

אפשרויות אחרות הן:

• בכרטיסיות: כל אחד מהם מתאים לפונקציה. זה הכי דומה לסרט של Microsoft Office.
• פס בודד: בר מסורתי המותאם למסכים קטנים.
• סרגל הצד: סרגל זה נוסף לממשק המסורתי עבור מסמכים הדורשים שינויים תכופים במאפיינים.
• בכרטיסיות, קומפקטי: ממשק לשוניות, אך מותאם למסכים קטנים.
• מקובץ, קומפקטי: הפונקציות מקובצות והשימושיות ביותר מזוהות עם סמלים בעוד שהאחרות שומרות על התפריטים. אידיאלי למי שאוהב להשתמש בצג אנכית או לראות יותר קווים בכל פעם.
• קונטקסטואלי, פשוט: סרגל כלים בשורה אחת שהתוכן שלו מוצג על סמך הקשר.

ממשק OpenOffice אינו מציע אפשרויות גדולות יותר של שינוי ו אתה צריך להסתפק בסגנון מינימליסטי של Google Docs עם תוספת של סרגל צד שאם זה די שימושי וסמלים קטנים יותר. כפי שאמרנו, הוא אינו מתאים לנושא שולחן העבודה של מערכת ההפעלה המארחת, ולכן עלינו להסתפק בתפריטים אפורים.

תכונות והרחבות

שתי חבילות המשרד כוללות את אותם ששת יישומים:

• תמלילן.
• גיליון אלקטרוני.
• יוצר מצגות.
• יישום ציור.
• עורך פורמולה.
• מנהל מסד נתונים.

חלק מהפצות לינוקס אינן מתקינות את כל יישומי LibreOffice, אך ניתן להשיג אותן ממנהל החבילות.

רשימת התבניות הכלולות גדולה יותר ב-LibreOffice, אם כי שתיהן יכולות להשתמש באוסף המקוון הנרחב של OpenOffice. רק על ידי הורדה מהאינטרנט. ל-LibreOffice יש גם עמוד משלו. תבניות ותוספים להרחבת פונקציונליות.

שוב, העובדה שהוא מגיע מותקן מראש או במאגרים פועלת לטובת LibreOffice מאחר והשימוש בתוספות אינו מצריך התקנה של תלות נוספת. OpenOffice עשוי לדרוש התקנת Java Virtual Machine.

תמיכה בפורמטים של מסמכים

שתי חבילות המשרד עובדות עם הפורמטים הפופולריים ביותר של מסמכים גיש יתרון של LibreOffice בכל הנוגע לתאימות עם חבילות משרד קנייניות.

LibreOffice מאפשר לנו לשמור בפורמטים הבאים: ODF, Unified Office Format, Word 2007-365, Word 97-2003 ו-Rich Text. אנחנו יכולים גם לייצא מסמכים ל-PDF, EPUB או XHTML.

אפשרויות OpenOffice הן ליצור עבור פורמטים ישנים יותר בכל הנוגע לקנייניות: ODF, Microsoft Word 97/2000/XP, Microsoft Word 95 ו-Rich Text. באשר לאפשרויות הייצוא, הן מוגבלות ל-PDF ו-XHTML.

קרן המסמכים, הישות שמאחורי LibreOffice עומדת גם מאחורי פרויקט שחרור המסמכים המבקש לבצע הנדסה לאחור של פורמטים קנייניים ישנים ועכשוויים של מסמכים כדי להפוך אותם לתואמים ל-LibreOffice ופרויקטי קוד פתוח אחרים, כך שסביר להניח שרשימת הפורמטים הנתמכים תמשיך לְהַרְחִיב.

פלטפורמות אחרות

ל-LibreOffice יש שתי גרסאות Community ו-Enterprise. השני מסופק על ידי מקורבים המספקים תמיכה מסחרית. ניתן להוריד את גרסת הקהילה עבור הפלטפורמות הבאות:

• Linux x64 (DEB).
• Linux x64 (RPM).
• Mac OS X (Arch64/Apple Silicon).
• macOS x86_64 (עבור גרסה 10.12 ומעלה).
• Windows 32 סיביות.
• Windows x86_64 (Windows 7 ומעלה).
• נייד עבור Windows שפותח על ידי PortableApps.
• גרסאות עבור אנדרואיד, iOS ו-Chromebook שפותחו על ידי צדדים שלישיים.

OpenOffice זמין עבור הפלטפורמות הבאות:

• Windows 32 סיביות (פורמט EXE).
• Linux 32 סיביות X86 (פורמט DEB).
• Linux 32 סיביות X86 (פורמט RPM).
• Linux 64 סיביות X86 (פורמט DEB).
• Linux 64 סיביות X86 (פורמט RPM).
• גרסת OS X שווה או פחות מ-10.6.
• גרסת OS X שווה או פחות מ-10.7
• נייד עבור Windows שפותח על ידי WinPenPak ו-PortableApps.
• גרסת OS/2 שפותחה על ידי צדדים שלישיים.
• AndrOpen Office לאנדרואיד פותח על ידי צדדים שלישיים.

תיעוד

ל-LibreOffice יש תיעוד מלא בחינם, כולל ספרי PDF וכרטיסי עזר. החומר הספרדי אינו מעודכן כמו הגרסה האנגלית והוא בדרך כלל לא עומד בקצב יציאת הגרסאות, אבל זה עוזר מאוד. כמובן שלאפליקציה יש תיעוד מובנה משלה, למרות שההפצות מסוימות אינן מתקינות אותה כברירת מחדל, ולכן עלינו להתקין אותה ממאגרים.

ל-OpenOffice יש גם תיעוד מובנה בתוכנית וניתן לצפות בו באינטרנט. אפשר להוריד מדריכים, אבל הם מתאימים לענף הקודם של הפרויקט.

המסקנה שלי

כנראה שהייתי אחד הבלוגרים הראשונים שניסו את LibreOffice. כמשתמש בגרסאות פיתוח של אובונטו, אני עדיין זוכר את היום שראיתי בטרמינל את האזהרה ש-OpenOffice הוסר ו-LibreOffice הותקן. למרות שזה לא שינה הרבה יותר ממסך הבית זה היה הצעד הראשון בדרך שעתידה להוביל אותנו למשתמשי לינוקס לקבל חבילת משרד באיכות מקצועית.

המשכתי גם לסקר מהדורות של OpenOffice תחת קרן Apache, עד שבמהדורה האחרונה גיליתי שאין לי חומר לכיסוי המינימום של 300 מילים הנדרש לפוסט בבלוג.

OpenOffice יעשה זאת זה יכול להינשא על כונן הבזק או מכשיר נייד אם אתה צריך מעבד תמלילים ללא יותר מדי סיבוכים ואתה לא מעוניין בתאימות לפורמטים קנייניים. אבל קצת יותר מזה. LibreOffice הרבה יותר טוב בכל התחומים וזה, כי יש לו הרבה יותר מפתחים ומשאבים פיננסיים. עדיין אין לו את התכונות של Microsoft Office או, אם להזכיר אחת עם גרסת לינוקס, Softmaker Office (שניהם בתשלום), אבל זה בהחלט הרבה יותר טוב אם אתה צריך חבילת משרדים באיכות מקצועית.