על פרוטוקול BitTorrent. כמה פרטים על פעולתו

ב מאמר קודם אני התחלתי מבוא קצר כיצד פועל פרוטוקול BitTorrent שזו הדרך המועדפת עליי לשיתוף קבצים ברשתות P2P. הסכמנו שההליך מורכב מיצירת קובץ טורנט ושיתוף שלו באמצעות עוקב (שרת שאחראי לתקשר לשאר הרשת את הזמינות והמיקום של הקובץ והיכן למצוא אותו). חלופה נוספת היא להשתמש בקישור מגנטי, שבעזרתו מחפשים צומת אחר צומת עד שמוצאים את הקובץ. כך התהליך ממשיך.

חייב להיות ברור שה הסורק הוא סוג של דפי זהב. הוא מכיל רק מידע על היכן למצוא משהו, אך אינו משתתף ישירות בהחלפה.

כאשר חבר אחר בנחיל (קבוצת המחשבים המחוברים לרשת) יש עניין בקובץ מתחיל בהורדת קטעים שלו (אני אפרט על כך בהמשך). בהגעה לרמת פריקה מסוימת להתחיל לשתף קבצים אלה עם לקוחות אחרים המעוניינים באותו קובץ. במילים אחרות, כל מי שמוריד את הקובץ הזה מציע רוחב פס כך שאחרים יכולים גם להוריד אותו, מה שמגביר את המהירות לכולם.

הורד קבצים דרך פרוטוקול BitTorrent. תפקידים.

כעת אני רוצה לתאר ביתר פירוט את הרכיבים השונים של רשת BitTorrent ואת תפקידם.

הגשש

עוקב של BitTorrent מדובר בשרת שהותקן בו תוכנה שאחראית על תיאום מרכזי של העברת קבצים בין משתמשים. השרת הנ"ל אינו מארח עותקים של הקבצים שכן תפקידו הוא רק לגרום לזוגות להיפגש.

כדי להחליף מידע, הגשש והלקוח משתמשים בפרוטוקול פשוט ב-HTTP הדומה לזה של המשתמש הנכנס לדף אינטרנט. בבורסה זו, לקוחות מודיעים לגשש על הקובץ שהם רוצים להוריד, ה-IP והיציאה שלו, והגשש מגיב עם רשימה של עמיתים שמורידים את אותו קובץ ופרטי הקשר שלהם. אלו שמרכיבים את הרשימה שליד זו שתרצו להוסיף להורדה מרכיבים את ה"נחיל" הנ"ל. עם זאת, ניתן להימנע משלב זה מכיוון שלקוחות BitTorrent הטמיעו טכנולוגיית Distributed Hash Table (DHT) שבה כל צומת משתלט על תפקיד המעקב.

קובץ הטורנט

נקרא גם metainfo, יש לו את הסיומת .torrent והוא זה שמוריד מרוב אתרי האינטרנט שאוספים טורנטים.

קובץ זה מכיל מידע מקודד כולל כתובת האתר של הסורק, שם הקובץ וה-hash של חלקי הקובץ כדי לוודא אילו מהם הורדו.. כדי ליצור קובץ זה לקוח BitTorrent צריך את המיקום של הקובץ המקורי ואת כתובת האתר של סורק.

זרעים

מרגע העלאת הקובץ בפעם הראשונה, הצוות ידוע בתור seeder או seeder ועליו להישאר מחובר לנחיל עד שלכל שאר הנחיל יש עותק של הקובץ כדי שאחרים יוכלו להמשיך להוריד אותו. הכינוי הזורע משמש גם עבור לקוחות שלאחר הורדת קובץ נשארים מחוברים באופן מלא כדי לאפשר לאחרים גישה. יש להזכיר שהפרוטוקול מפצה את המשתפים בכך שהוא נותן לו עדיפות בהורדה.

עלוקות (עלוקים)

אין צורך שלחבר בנחיל או בן גילו יהיה הקובץ כולו כדי לשתף אותו. עמיתים שאין ברשותם עותק שלם של הקובץ מכונים עלוקות או עלוקות. העלוקנים מבקשים מהגשש רשימה של שאר חברי הנחיל שיש להם את החלקים החסרים בקובץ. לאחר מכן, הלוקח ימשיך להוריד את החלק הנדרש של אחד מאותם צמדים. במקביל, לוצ'ר ימשיך גם להפיץ את החלקים שההורדות שלהם כבר הושלמו, ברגע שליצ'ר הוריד את כל החלקים, הוא מאמת אותם עם הגיבובים הקיימים בקובץ המטא-מידע.

במאמר הבא נדבר על הכללים המסדירים את הפעולה בין הצדדים.