למרות שהטכנולוגיה משפרת לרוב את חייהם של הנכים, פעמים אחרות היא מסבכת אותם.
אתמול ביליתי שלוש שעות בחזרות על עמדות. לא, אני לא מתפאר בכישורי הקאמא סוטרה שלי (אני עושה את זה ב-Only Fans). זהו מחבר ה-Micro Usb של סמארטפון Samsung J2 שאני משתמש בו מכיוון שלמצלמה שלו יש רזולוציה טובה יותר מהמכשיר הנוכחי שלי.
לכן בפוסט הזה אני הולך לעשות קתרזיס את ההרפתקאות הלא נכונות שלי בעולם הטכנולוגיה, כי למרות מה שהמאמרים המבריקים שלי גורמים לך לחשוב אחרת, לפעמים אני מתבלבל או שדברים קורים לי.
התקלות שלי בעולם הטכנולוגיה
הגמלוניות שלי
כמובן, על כל מה ברשימה הזו אפשר להתווכח, וייתכן שביותר ממקרה אחד הבעיה היא בי.. לא פעם התקנתי מערכת הפעלה מחדש כי לא הצלחתי להיכנס מבלי שהבנתי שמפתח ה-caps lock לא היה במצב שחשבתי שהוא היה כשיצרתי את הסיסמה, אז כשנכנסתי, המערכת לא עשתה זאת. לא עובד. זיהיתי את מה שהוא כתב.
לפני כמה שנים קניתי כונן חיצוני שמשום מה היו לו שני מחברי USB לחיבור למחשב. מעולם לא ידעתי באיזה מהם מדובר כי המדריך הודפס בגופן משובש. חיברתי אחד לחשמל במחשבה שהשני הוא חילוף. כמובן שזה לא עבד עד שחיברתי את השניים.
הסיפור השלישי במדור הזה הוא לא לגמרי באשמתי.
רכשנו מכונת כביסה חדשה. מסיבה כלשהי, האנשים שבנו את הבית שלי חשבו שלא נצטרך שקע ליד כיור. לכן חיברנו אותו לרשת החשמל באמצעות כבל מאריך.
בעקבות (פעם אחת) המדריך, אני שם את הסבון, את הבגדים, אני מחבר את הצינור לברז ומפעיל את המכונה. אני הולך בשקט לעשות משהו אחר וכשאני מסיים אני חוזר לראות איך זה הלך. זה היה כבוי.
אני מנתק את המכונה, מחבר אותה בחזרה, מנתק ומחבר את הברז והמכונה. בטוחה שהכל בסדר, אני הולכת לאכול. כשאני מסיים ארוחת צהריים אני מסתכל שוב. זה היה כבוי. אני עיין במדריך, חוזר על ההליך ומפעיל אותו שוב. אני משאיר אותו דלוק ומוצא אותו כבוי.
לבסוף, נשארתי לצד המכונה, אני מגלה את התקלה. כבל ההארכה היה כמה סנטימטרים מהרצפה. רק גבוה מספיק כדי ששני הצבים שלי ידחוף אותו חזק מספיק כדי לשחרר את התקע מהשקע, אבל לא למשוך אותו עד הסוף.
הערה לאקולוגים: הצבים המדוברים נמצאים עם משפחתי מאז 1977 כשלא הייתה כל כך הרבה מודעות סביבתית והם מעדיפים לבלות את החורף ליד המחמם מאשר בתרדמת חורף.
מר Magoo וטכנולוגיה
עבור לקויי ראייה, לפחות עבור זה, טכנולוגיית המחשב פירושה שיפור גדול באיכות החיים. המתנה משעממת בחדרים מוארים גרועים הסתיימו בזכות קליבר והיכולת שלו להמיר בין פורמטים ולשנות גיליונות סגנונות של ספר אלקטרוני. או, לסבול בניסיון ללמוד בספרי מתמטיקה המודפסים באותיות קטנות מאז טסרקט יש ללינוקס טכנולוגיית OCR איכותית. אני גם לא צריך לשאול מישהו אחר איזה אוטובוס מגיע או לאן אנחנו נוסעים, הוא דואג לזה OpenStreetMaע. ומה לגבי כמות גלידות התותים והלימון שאכלו בגלל שלא הצלחתם לראות את רשימת הטעמים? הזום של מצלמה פתוחה לקצר את כל המרחקים.
אבל לא הכל מושלם. בואו נסתכל על כמה חסרונות:
- זיהוי ביומטרי: אפליקציות פיננסיות רבות מבקשות ממך לאמת את זהותך על ידי צילום סלפי. לשם כך יש לשים את המצלמה במרחק מסוים ולקרוא את ההוראות. במקרה שלי זה זה או אחר. ומכיוון שזה חייב להיות סלפי, אתה לא יכול לשאול אדם אחר. אני צריך לבדוק אם קורא המסך של אנדרואיד עובד במקרים אלה.
- התמונה של המסמך או כרטיס האשראי: זוהי צורה נוספת של זיהוי. הבעיה היא שלא לכל הניידים יש מצלמה טובה, ואם אני מקרב את הטלפון מספיק כדי לבדוק שהנתונים נקראים נכון, המכשיר קרוב מדי לצילום שלם. במקרים רבים תיקנתי את הבעיה על ידי הקלטת וידאו על ידי התקרבות והקטנה. לאחר מכן אני מעביר את הסרטון למחשב ועם פונקציית לכידת המסך של VLC אני בוחר תמונה חדה.
- MicroSD/MicroSim: כרטיסי microSD הולכים ראש בראש עם מחבר המיקרו USB בין ההמצאות הגרועות ביותר. יש למקם אותם בחריץ שלהם ולהשאיר אותם שם עד שהם מתפוררים. כי ברגע שאתה מוציא אותם, נגמר להם. לגבי ה-Micro Sim, הוא חולק עם ה-MicroSD את בעיית הגודל, אם הם נופלים על הרצפה אין סיכוי שאמצא אותם שוב.
המקלדת הניידת
טלפונים ללא מקלדות אלגנטיים מאוד, אך אינם מתאימים לאצבעות עבות. אפילו לשים את המכשיר על הצד כדי להגדיל את גודל המקשים הווירטואליים, אני לא מצליח להקליד בלי צורך לחזור אחורה. ובואו לא נדבר על הימים עם קצת לחות בהם המסך לא מגיב טוב. למרבה המזל, עם תסריטאי אני יכול להשתמש במקלדת המחשב כדי להקליד בסמארטפון.
כת עובדי השמש
הארכיאולוגים של העתיד ידברו על כת שסגדה לשמש מדרום לאזור הטרופי של מזל גדי, כדי לכבד אותה, הם בנו טוטמים המיושרים עם קרניה. בני הקהילה הזינו את בקשותיהם וקיבלו את המתנות שהחליפו עם אחרים מהשבט.
עד כמה שידוע לי, נראה שזה ההסבר ההגיוני היחיד למה האדריכלים הבנקאיים של בואנוס איירס הם ממקמים את הכספומטים בצורה כזו שקרן השמש פוגעת במסך בדיוק בזמן שבו יש את המספר הגדול ביותר של משתמשים. אם נוסיף לזה שכדי לראות את המסך אני צריך לשים את עצמי במצב שמאלץ חלק מהגוף שלי לבלוט, באחד הימים אני אהיה מוטרד (או, שמחה, עד שזה יקרה אני לא יכול לדעת)
למה כתבתי את המאמר הזה
אני לא כל כך שווא לחשוב שהחיים שלי יכולים לעניין מישהו. אבל אם אני חושב תוכנה חופשית וקוד פתוח מופצת טוב יותר על ידי הסבר מדוע העקרונות שלה חשובים במחקרי מקרה מאשר על ידי העתקה והדבקה שלהם מבלי להוסיף שום דבר אחר. אם מפתחי יישומים פיננסיים היו נאלצים להשתמש בממשקי API ציבוריים לזיהוי ביומטרי או לכידת מסמכים, יהיה קל יותר למפתחים עצמאיים ליצור פתרונות עבור לקויי ראייה. אם בנקים מרכזיים יאלצו את יצרני הכספומטים להשתמש בתקני נגישות פתוחים בממשק הגרפי שלהם, אצטרך להפסיק ללכת לכספומט בזמנים שבהם אני יודע שלא יחכו אנשים אחרים. אני מבהיר שזה בגלל הזמן שלוקח, לא בגלל הפחד מהשלמות הפיזית שלי.
להכללת סיפור הצבים אין הצדקה. רק רציתי לספר את זה.
העניין הוא לא שמוסדות ושירותים בנקאיים צריכים להיות *לאלץ* להשתמש בתוכנות חינמיות או קוד פתוח בכל המערכות הפיננסיות שלהם, מכיוון שכפי שניתן היה להכריח אותם לעשות זאת, ניתן גם להכריח אותם לפקוח עין כל התנועות ולדווח לאוצר מה כל אזרח עושה עם הכסף שלו ואז לנצל אותם במסים ולהאשים אותם בהתחמקות. תארו לעצמכם לרגע שהפטנט הראשון בעולם מעולם לא נוצר בתקופת הרנסנס, כל חברה שרוצה לשמור את העיצובים שלה בסוד (כולל מפתחי תוכנה), תצטרך להיות גאונית כשהיא מתכננת את התוכניות שלה כמו שדא וינצ'י עשה זאת. חיבל בהם בכוונה, במקרה של מפתחי תוכנה הם יצטרכו להרכיב את הקוד ולהשתמש בדגמים שונים כמו DRM עבור המוצרים שלהם.
כמובן שזה לא יהיה בטוח לנצח כי בהנדסה לאחור מישהו עם ידע מספיק יוכל לפענח את זה או שאחרים עם אותו ידע יוכלו לחילופין לשחזר את אותו הטוב בעצמם.בעולם כזה, טכנולוגיות בנקאיות יהיו הרבה יותר סטנדרטי וכל בנק יבלוט ברמת השירותים שהוא יכול להציע, וזה יהיה כך מכיוון שטכנולוגיות בנקאיות בסופו של דבר יתיישרו וכי עם עליית התקשורת העולמית כמו האינטרנט, יתעוררו מאמצים קהילתיים לפיתוח של תוכנות, כמו גם מערכות הפעלה והפצות, הן רב תכליתיות והן למטרות ספציפיות שונות. כמו כן, לא רק הכסף בחשבונות של כל סוכן בנקאי ומתווך יהיה בטוח יותר, אלא גם אמון המשתמשים, שכן כמות התוכנה הגדולה ביותר להפעלתה תהיה זמינה, כמו כן, יהיה עניין גדול יותר ב- פיתוח של פרויקטים אלו על ידי חלקים מחברות מכיוון שזה יוריד עלויות, מצד שני, חברות לא יהיו כל כך מועילות גם בהטבות כלכליות, תוך שמירה על סטטוס קוו כמעט אוליגופוליסטי או מונופוליסטי (תלוי במקרה) אלא להיפך, בעולם האמור הם יהיו צנועים יותר אך יחד עם זאת רבים ומפוזרים יותר. הבעיות הנוכחיות נובעות מ*אלץ* לעשות, הפתרונות הגדולים ביותר הגיעו מידו של Laissez faire et laissez passer, le monde va de lui même ("תן לעשות ותן לעבור, העולם הולך לבד"); האחרון הוא בדיוק הפיתוח של תוכנות קוד פתוח וחינמיות, פתרונות שלא הגיעו על ידי *הכריחה* של אנשים לעשות משהו.