היסטוריה קצרה של בינה מלאכותית

בחודשים האחרונים עמיתיי ואני סיקרנו חֲדָשׁוֹת על החידושים האחרונים בתחום הבינה המלאכותית. כמו כל כך הרבה דברים אחרים, ההישגים האלה הם תוצאה של דרך ארוכה שהחלה בדמיונם של סופרים וכללה כמה הונאות גאוניות. בפוסט הזה ובאלה שאחריו, אנחנו הולכים לעשות היסטוריה קצרה של בינה מלאכותית.

למרות שהטכנולוגיות הללו נמצאות איתנו כבר לא מעט זמן הם לא היו זמינים לצרכן הכללי. לפחות לא ברמת האיכות יש להם שירותים כמו ChatGPT.

היסטוריה קצרה של בינה מלאכותית

אף אחד לא יודע בדיוק מתי בני האדם קיבלו את הרעיון ליצור באופן מלאכותי כלים שיכולים לעשות את אותם דברים. אבל, הרעיון מופיע הן במיתולוגיה והן בספרות. כמובן שלא דיברו על מעבדים או תוכנה, אלא על מבנים אנתרופומורפיים פחות או יותר.הוא עשוי מחימר, עץ או אפילו חלקים מגוף האדם.

וכמובן, לא היה מחסור בזיופים.

בסביבות שנת 800 בחר פסלו של האל אמון את יורשו של פרעה מבין היורשים שצעדו לפניו. לאחר שלקח אותו בכתפו, הוא היה נואם. הטכנולוגיה הזו הייתה מעוררת קנאה של MIT ו-OpenAI אלמלא העובדה שהתוכנה שהפעילה אותה הייתה כומר החבוי בתוכה.

במאות הבאות נבנו מכונות שונות המופעלות על ידי מים או קיטור, חיקו התנהגויות מסוימות או ביצעו משימות מסוימות האופייניות לבני אדם או לבעלי חיים.. הם היו ידועים כאוטומטים.
כמובן שלא ניתן לסווג אוטומטים כבינה מלאכותית. לפי ההגדרה הקלאסית של מרווין מינסקי:

בינה מלאכותית היא המדע שמנסה לגרום למכונות לבצע משימות שידרשו אינטליגנציה אם יבוצעו על ידי בני אדם.

טיורינג ובעיית האנטשיידונגס

לפי ההיסטוריונים, הצעד הקונקרטי הראשון לקראת בינה מלאכותית הושג הודות לבעיית ה-Entscheidungsproblem. לא, אני לא רושם את ההתעטשות שלי. המילה נטבעה על ידי המתמטיקאי דיוויד הילברט בשנת 1928. הבעיה מאחורי המונח היא זה של לדעת אם יש בעיות מתמטיות שלא ניתן לפתור בצורה שיטתית.

מתמטיקאים קוראים בעיות ניתנות להכרעה לאלה שיש להן שתי תשובות אפשריות: כן או לא. שתי דוגמאות יהיו
האם x הוא מספר ראשוני?
האם X*Y שווה ל-Z?

סוג זה של בעיה יכול להיפתר על ידי כל מי שעוקב אחר שיטה באותו אופן שאפשר להכין עוגה עם הוראות מתכון בישול. זה רק עניין של זמן. הילברט רצה לדעת אם היו בעיות ניתנות להכרעה שלא הודו בשימוש בשיטה.

כיום שמו של אלן טיורינג ידוע בכל העולם, בעיקר בשל תרומתו לפענוח אניגמה, מכונת הקוד של גרמניה הנאצית, והרשעתו בהומוסקסואליות עשור לאחר מכן. מעטים יודעים שאחד ההישגים הראשונים שלו היה מתן מענה לבעיית Entscheidungs.

השיטה שלו הייתה לדמיין קיומה של מכונה שתפתור בעיות בעקבות הוראות המבוטאות בצורה מתמטית. במילים אחרות, המכשיר קרא סמלים הכלולים בקלטת ותמרן אותם לפי סדרה של הוראות.

לפי טיורינג, למכונה הזו הייתה קיבולת זיכרון בלתי מוגבלת הודות לסרט אינסופי המחולק לריבועים, שבכל אחד מהם ניתן היה להדפיס סמל. בכל עת חייב לטעון סמל למכונה שהיא יכולה לשנות. השינוי לו הוא נתון נקבע בחלקו על ידי הסמל עצמו. סמלים במקומות אחרים בקלטת אינם משפיעים על התנהגותה אלא אם כן הקלטת מוזזת וסמל אחר תופס את מקומו של סמל הקריאה.
רכיבי המכונה הם אז:

• קלטת מחולקת לקופסהs המכילים סמלים (יש סמל מיוחד לתיבות הריקות
• ראש שקורא וכותב סמלים ומזיז את הקלטת.
• הקלטה המציין את מצב המכונה בכל עת.
• סדרה של הוראות מה שמרשום הסמל והסטטוס מציין מה צריך לעשות הלאה.