בעולם ה- Gnu / Linux, הנושא הנפוץ ביותר הוא בדיקת הפצות שונות. משימה שהפכה לוויראלית יותר בזכות מכונות וירטואליות ותוכנות וירטואליזציה. הסיבה לכך היא שמכונות אלה מאפשרות לנו להתקין מערכות הפעלה רבות ככל שתרצה מבלי למחוק את המחשב או להצטרך לבצע מחיצות בכונן הקשיח.
הבא נדבר על VirtualBox, תוכנת וירטואליזציה, כיצד להשיג ולהתקין תוכנה זו וכיצד ליצור מכונה וירטואלית.
מהי VirtualBox?
וירטואליזציה או הדמייה של פלטפורמות מסוימות זה דבר שניתן להשיג בכל מערכת הפעלה, כולל הפצות GNU / Linux. זה יכול להיות המקרה שאנחנו רוצים לבחור להשתמש בהדמיה לתוכנית אחת, ובמקרה כזה נשתמש יַיִן או שאנחנו יכולים לבחור לחקות או לבצע וירטואליזציה של מערכת הפעלה שלמה.
ניתן להשיג זאת כל עוד מערכת ההפעלה שברצוננו לבצע וירטואליזציה צורכת פחות משאבים מהחומרה שיש לנו. זה משהו שחשוב מאוד לקחת בחשבון מכיוון שניסיונות וירטואליזציה של משהו חזק יותר מהחומרה שלנו או מהמחשב שלנו היו מנטרלים לחלוטין את הציוד, מפסיקים להגיב לזמן מה או משעים את פעילות התוכנה מטעמי אבטחה. וירטואליזציה זו נעשית בדרך כלל במכולות הנקראות מכונות וירטואליות.. אלה מנוהלים בדרך כלל על ידי תוכניות וירטואליזציה.
אחד התוכנות החזקות ביותר לווירטואליזציה של מערכות הפעלה תואם את חברת VMWare, אך למרבה המזל קיימת תוכנת קוד פתוח, עוצמתית ופתוחה באותה מידה שנוכל להתקין בכל הפצה של GNU / Linux. תוכנה זו נקראת VirtualBox.
התכנית VirtualBox הוא קוד פתוח וחוצה פלטפורמותכך שנוכל ליצור מכונות וירטואליות ב- Windows ואז להעביר אותן למחשב שלנו באמצעות לינוקס להפעלה.
VirtualBox היא אחת מתוכניות הווירטואליזציה הבודדות המאפשרות לנו ליצור דיסק קשיח וירטואלי בחלקים, כלומר הוא מגדיל או משתמש בו תלוי באופן בו אנו משתמשים בו. מאפיין נוסף של VirtualBox הוא יצירת מכונות וירטואליות באופן חדש המסייע לנו להעביר אותן כאילו היו מסמכי טקסט או תמונות ממצלמה.
עוד אחד היתרונות של VirtualBox היא שתוכנית זו תומכת במערכות ההפעלה המפורסמות והפופולריות ביותר הקיימות כיום, לא רק הפצות Gnu / Linux שונות אלא גם גרסאות Windows, macOS, Solaris ו- BSD.
האחרון מעניין מכיוון שיש גרסה לשרתים שתאפשר לנו ליצור כמה מכונות ולנהל את כולן משרת יחיד, וכתוצאה מכך יש מספר מכונות וירטואליות אך רק מחשב יחיד.
כיצד להשיג את VirtualBox?
כמו בשאר תוכנות Gnu / Linux, ישנן שלוש שיטות להשיג את VirtualBox. הראשונה בשיטות אלה היא באמצעות המאגרים הרשמיים של ההפצה. המשמעות היא שיש לנו גרסה יציבה ופונקציונלית של VirtualBox אך לא את הגרסה האחרונה של התוכנית ועם זה לא יהיו לנו גם החדשות על הגרסה האחרונה. בעצם Virtualbox נמצא במאגרים של הפצות Gnu / Linux העיקריות.
האפשרות האחרת היא להשיג את חבילת ההתקנה דרך האתר הרשמי של התוכנית. אפשרות זו מאפשרת לנו לקבל את הגרסה העדכנית ביותר של VirtualBox אך נכון גם שהיא לא נבדקה עם ההפצה ועלולה להפריע להפעלת ההפצה או לא לעבוד כראוי בגלל היעדר ספרייה.
השיטה השלישית להשיג את VirtualBox היא באמצעות קוד המקור. תהליך זה הוא הפחות בעייתי אך יש לו את החיסרון שהוא דורש ידע מתקדם כדי לאסוף את הקוד וליצור את חבילת ההתקנה. לא מומלץ אם אנו רוצים שיהיה לנו VirtualBox במהירות.
כיצד להתקין את VirtualBox?
התקנת VirtualBox היא פשוטה מאוד. אם אנו משתמשים במאגר הרשמי, אנו יכולים לחפש את תוכנית המכונות הווירטואליות במנהל התוכנה הרשמי או פתח מסוף והפעל את הקוד הבא:
sudo apt-get install virtualbox
אם יש לנו אובונטו, דביאן או כל הפצה שמקורה בהם. אם יש לנו Arch Linux או כל הפצה שמקורה בה, עלינו לבצע את הקוד הבא:
sudo pacman -S virtualbox
אם אין לנו אף אחת מההפצות האלה, יש לנו פדורה, רד האט, או הפצה המבוססת על אחת מההפצות הללואז עלינו לבצע את הקוד הבא:
sudo dnf install virtualbox
אם יש לנו SUSE Linux, OpenSUSE או כל הפצה המבוססת עליהםאז עלינו לבצע את הקוד הבא:
sudo zypper install virtualbox
בעת ביצוע כל אחת מהפקודות או הפקודות הללו, תוכנת המכונות הווירטואליות יותקנו וכן את כל התלות הדרושה לעבודה של התוכנית. אם אנו בוחרים ב- התקנה מחבילה שהושגה דרך האתר הרשמיאז עלינו לבצע את הפקודה הבאה:
sudo dpkg -i NOMBRE-DEL-PAQUETE.deb
לחלופין, אנו מבצעים את הפעולות הבאות אם החבילה היא בפורמט סל"ד:
sudo rpm -i NOMBRE-DEL-PAQUETE.rpm
תצורת VirtualBox
התצורה של VirtualBox מאוד פשוטה, זה לא המקרה עם תצורת המכונה הווירטואלית. לאחר התקנת VirtualBox, אנו מבצעים אותה ויופיע חלון כמו הבא:
אם כבר יש לנו מכונה וירטואלית מהתקנה אחרת, היא תופיע בעמודה השמאלית מתחת את הלחצנים חדשים והגדרות. בדרך כלל אין צורך לבצע שינויים רבים אלא אם אנו רוצים שזה יעבוד בצורה מושלמת ואז עלינו לעבור לקובץ והעדפות. בהעדפות יופיע חלון כמו הבא:
בו אנו מוצאים היבטים נפוצים שונים שיש למכונות הווירטואליות שלנו, ביניהם קלט מידע, בדרך כלל עכבר ומקלדת; הגודל הסטנדרטי של המסך והרזולוציה שלו; שפת היישום; חיבור הרשת שיהיה למכונות הווירטואליות; את ההרחבות האפשריות שנוכל להוסיף ואם נרצה להגדיר פרוקסי. באופן אישי, הדבר היחיד שאני בדרך כלל משנה הוא הכרטיסייה כללי הכתובת של הדיסק הקשיח שלי בה יישמרו המכונות הווירטואליות שנוצרות.
גם בתפריט המכונה וגם בקבוצות יש לנו פעולות שונות עם מכונות וירטואליות: מיצירת מכונה וירטואלית חדשה, להעברה ממקום לשיבוט. ישנם קיצורי דרך לפעולות אלה אך שיבוט אינו, הוא נמצא רק בתפריט המכונה והוא משמש לשיבוט מכונות וירטואליות, דבר שימושי מאוד גם אם אינך מאמין בכך.
כיצד ליצור מכונה וירטואלית באמצעות Virtualbox
יש לנו מושג כיצד פועלת VirtualBox, בואו נראה כיצד ליצור מכונה וירטואלית להתקנת הפצה של GNU / Linux. ראשית עלינו לפתוח את התוכנית וללחוץ על כפתור חדש. יופיע חלון כמו הבא:
עלינו להוסיף את שם המכונה הווירטואלית, עדיף לקרוא לזה על ידי מערכת ההפעלה. לאחר מכן בחר את סוג מערכת ההפעלה שנתקין, במקרה זה זו תהיה לינוקס ואז בחר את ההפצה אותה נתקין, במקרה זה אובונטו. אנו לוחצים על הבא ומסך זיכרון האיל יופיע.
זה חשוב מאוד: לעולם לא צריך לשים יותר זיכרון איל מאשר למחצית שיש לנו. כלומר, אם יש לנו 4 ג'יגה-בייט לעולם אל תוסיף יותר מ -2 ג'יגה-בתים למכונה, אם יש לנו 2 GB, לא נוכל להוסיף יותר מ- 1 GB. זה חשוב מכיוון שאם לא נקיים זאת, לא המכונה הווירטואלית וגם המחשב שלנו לא יעבדו טוב.
לחץ על הבא וחלון הדיסק הקשיח יופיע. אנחנו בוחרים האפשרות "צור דיסק קשיח וירטואלי" ולחץ על כפתור היצירה.
במסך הבא אנו משאירים אותו מסומן, כלומר ליצור כונן קשיח של VirtualBox ולחץ על הבא. במסך הבא אנו מסמנים את האפשרות "שמורה באופן דינמי"זה יגיד לתוכנית לא לשריין את הג'יגה של הדיסק הקשיח אלא לקחת אותם על פי צרכי המכונה הווירטואלית, תמיד לא יחרוג מהמגבלה המצוינת להלן.
כעת עלינו לציין מהו הגודל המרבי של הדיסק הקשיח של המחשב הווירטואלי שלנו. בבחירת מערכת ההפעלה, VirtualBox כבר משאירה אותנו מסומנים בכמות המינימלית הדרושה. לאחר הקמתו, אנו לוחצים על כפתור היצירה ונזכה למחשב הווירטואלי שלנו. כעת עלינו רק לסמן את המכונה הווירטואלית וללחוץ על כפתור "התחל" כדי שהמכונה הווירטואלית תפעל.
אנו יכולים לראות כי לאחר מספר שניות, המכונה הווירטואלית משחירה עם מקף לבן. זה בגלל ש אין מערכת הפעלה מותקנת, עלינו להוסיף זאת. לשם כך אנו מקבלים תמונת ISO של אובונטו ולאחר מכן אנו עוברים לתצורת VirtualBox. ובאחסון, בדיסק עם סימן +, אנו מציינים את תמונת ה- ISO. אנו לוחצים על כפתור הקבלה ואז לאחר הפעלה מחדש של המכונה, תמונת ISO תבוצע והתקנת ההפצה תמשיך.
ועכשיו זה?
אולי לא תמצא את זה מאוד שימושי ליצור מכונה וירטואלית, אבל לאחר שימוש במספר מכונות וירטואליות, תבין את התועלת של תוכנה זו בתוך הפצה של GNU / Linux: מהיכולת לנסות גרסה חדשה ועד להתקנת גרסת Windows. כך פותרים בעיות רבות שמשתמשי לינוקס מתמודדים איתם מדי יום.
מאמר זה שטחי מאוד. כל אחד יודע להוריד תוכנה ולהתקין אותה. מה שאף אחד לא כותב הם הדברים שאינם ברורים מאליהם, כמו התקנת גרסה ישנה יותר של VirtualBox עבור לינוקס ומהדיסק הקשיח, או כיצד להתקין את VirtualBox במחשב אישי עם מעבד ולוח אם ישנים. אנא כתוב על משהו שכדאי לקרוא.
תודה על המידע