כמעט לכל דפדפני האינטרנט כיום יש כלי להורדת קבצים. לא הכל, שכן, למשל, יש טלוויזיות חכמות שדפדפן האינטרנט שלהן משרת מעט יותר מאשר צפייה בדפים בגרסה הניידת שלו, אבל לא הורדה. הפופולריים ביותר הם אלה המבוססים על Chromium, Firefox ו-Safari, אך הורדת קבצים גדולים עם דפדפן היא לא תמיד הרעיון הטוב ביותר. יש תוכנה שמיועדת לכך, אבל בהפצות לינוקס רבות כבר מותקנות אותה כברירת מחדל. ווג'ט.
כפי שקראנו ב gnu.org, היא חבילת תוכנה חינמית ש הוא משמש להשגת קבצים באמצעות HTTP, HTTPS, FTP ו-FTPS, שהם פרוטוקולי האינטרנט הנפוצים ביותר. תוכניות כמו JDownloader הם זה ועוד הרבה יותר, אבל אם מה שאנחנו רוצים זה פשוט להוריד קבצים ולא להיות תלויים בדפדפן, Wget עשויה להיות האפשרות הטובה ביותר.
הורדה עם Wget מהמסוף
יכולות להיות מספר בעיות בדפדפנים. כדי לתת כמה דוגמאות, צריכת המשאבים של התוכנית ושלא כולן מסוגלות לשחזר הורדות שנכשלו. Firefox אמנם מאפשר לך להשהות הורדה, לסגור את הדפדפן, לפתוח אותו מחדש ולשחזר את ההורדה, אבל מבוססי Chromium לא; הם מתייעצים איתך לפני הסגירה ומודיעים לך שההורדה תבוטל. עם Wget יש לנו יותר שליטה.
הדבר הפשוט ביותר ב-Wget הוא איך זה מוריד את הקבצים: אתה רק צריך לשים wget enlace-de-descarga
כדי להתחיל להוריד קובץ. והדבר הטוב ביותר, אתה יכול להשהות את ההורדות ולהפעיל אותן מחדש, גם כאלו שנכשלו מסיבה כלשהי כמו למשל שהטרמינל קרס או שהפעלנו מחדש את המחשב מבלי ששמנו לב.
למרות ש-Wget יכול לעשות הרבה יותר, הייתי ממליץ ללמוד רק שלוש אפשרויות מלבד הורדה פשוטה. הראשון הוא איך לעצור הורדות: עם צירוף המקשים Ctrl+C (זכור שבטרמינל הוא לא מעתיק, אלא עוצר את התהליכים הפעילים). השני הוא להפעיל מחדש את ההורדות, אתה רק צריך לשים את הדגל -c לפני הקישור. מה שזה יעשה זה לבדוק אם יש הורדה תואמת ולהפעיל אותה מחדש.
האפשרות האחרונה היא לומר לך היכן להוריד את הקובץ, שהוא עם דגל -P. לדוגמה, wget -P /home/Pablinux/Descargas https://cdimage.debian.org/debian-cd/current/amd64/iso-dvd/debian-12.5.0-amd64-DVD-1.iso
.
דוגמה מעשית
נניח שאנו רוצים להוריד את ה-BlackArch ISO הגדול ביותר, שגודלו כ-22GB. בטח, אנחנו יכולים לעשות את זה עם הדפדפן, אבל אם החיבור איטי אנחנו יכולים לבזבז את חיינו. אפשרות אחת היא לנסות את Firefox, JDownloader או כל תוכנה אחרת שמאפשרת לעצור הורדות ולשחזר אותן, אבל Wget עובד גם בשבילנו. אם אנחנו רוצים להוריד אותו בנתיב אחר לספרייה האישית שלנו, נשתמש בפקודה הזו, בהנחה שנרצה להוריד אותה לתיקיית ISOs שנמצאת בתוך Documents:
wget -P /home/pablinux/Documents/ISOs https://ftp.halifax.rwth-aachen.de/blackarch/iso/blackarch-linux-full-2023.04.01-x86_64.iso
הערה: אם תיקיית ISOs לא קיימת, היא תיצור אותה. עכשיו, אם אנחנו רוצים להפסיק את ההורדה מכל סיבה שהיא, מה שעלינו לעשות זה ללחוץ Ctrl+C. כשאנחנו רוצים לשחזר את ההורדה, מה שעלינו לעשות הוא לכתוב מחדש את הפקודה הקודמת, אבל עם הדגל -c:
wget -cP /home/pablinux/Documents/ISOs https://ftp.halifax.rwth-aachen.de/blackarch/iso/blackarch-linux-full-2023.04.01-x86_64.iso
פקודה זו תבדוק אם יש משהו שתואם (-c) בנתיב המצוין (-P) ותוריד שם את BlackArch, ותחבר את הנתונים החדשים למה שכבר היה קיים. ניתן לעשות זאת גם ללא שימוש בדגל -P, ובמקרה זה יוריד את הקובץ לתיקיה האישית שלנו.
למה לא להשתמש בתוכנות שתוכננו במיוחד להורדות
אני לא נגד שימוש בתוכנת ממשק משתמש שמיועדת במיוחד למשהו, אבל אולי כן. אם הם לא תורמים הרבה. Wget כבר מתווסף כברירת מחדל בהפצות לינוקס רבות, כך שכל מה שעלינו לעשות הוא ללמוד כמה דגלים ולהתחיל להשתמש בהם. זה אולי לא נראה שימושי במיוחד, אבל אני בטוח שמישהו יזכור את המאמר הזה אם התוכנה הרגילה שלך קורסת בזמן הורדת קובץ גדול ולא תוכל לשחזר אותו.